לברדור רטריבר למכירה - גורים חמודים!

לברדור רטריבר, המכונה בדרך כלל לברדור או פשוט לאב, הוא אחד מגזעי הכלבים הפופולריים ביותר בעולם. הם כלבים בגודל בינוני עד גדול. יש להם מבנה מוצק ושרירי עם פרווה קצרה, צפופה ועמידה במים. הגזע מגיע בשלושה צבעים סטנדרטיים: שחור, צהוב וחום. הם בדרך כלל כלבים עדינים, אינטליגנטים וטובי לב.

מודעות עבור כלב לברדור למכירה

מאפייני הזן

תכונות לברדור

נתונים בסיסיים שכדאי לדעת לפני קניית גור

גודלבינוני
גובה54-63 ס"מ
משקל25-36 ק"ג
תוחלת חיים10-16 שנים
באנגליתLabrador Retriever
ברוסיתЛабрадор-ретривер

לברדור רטריבר הוא כלב משפחה גדול, ידידותי וחכם, ששוקל בבגרות כ-25 עד 36 ק"ג וחי בממוצע 10 עד 14 שנים. הוא נחשב מהגזעים המתאימים ביותר לילדים, אבל גור לברדור הוא כלב חזק ואנרגטי מאוד שנשאר גור בראש עד גיל שנתיים. הרכישה בגזע הזה מחייבת דבר אחד מעל הכול: תיעוד בדיקות דיספלזיה של שני ההורים.

אם הגעתם לכאן בחיפוש אחר לברדור רטריבר למכירה, סביר להניח שאתם מדמיינים כלב רגוע ואוהב ששוכב לצידכם על הספה. התמונה הזו אפשרית לגמרי, אבל היא של לברדור בוגר. כדי להגיע אליה צריך לעבור שנתיים עם גור שיכול לשקול 20 קילו כבר בגיל חצי שנה.

המדריך הזה נותן לכם את הכלים: מה באמת צפוי לכם עם הגזע, למה בדיקות ההורים הן הבדיקה הקריטית ביותר, כמה זה עולה, ואיך לזהות מגדל אחראי. את כל מודעות הלברדור למכירה תמצאו בראש העמוד, ואחרי הקריאה תדעו בדיוק מה לבדוק בכל אחת מהן.

מה חשוב לדעת על לברדור לפני שקונים

לברדור רטריבר ידוע באופיו הידידותי ובהתאמה הטובה למשפחות, אבל גור של הגזע הזה רחוק מאוד מהכלב הרגוע שרבים מדמיינים. הוא גדל מהר, ממשיך להתנהג כמו גור עד גיל שנתיים ולעיתים שלוש, ועשוי לשקול כ-20 קילו כבר בגיל חצי שנה. אם יש לכם ילדים קטנים או שאתם גרים בדירה, הגודל והאנרגיה האלה הם פקטור ממשי.

מה משפחות מדמיינות, ומה קורה בפועל

השאלה שאנחנו שומעים הכי הרבה היא וריאציה של המשפט: לברדור זה הכלב הכי טוב לילדים, נכון? הוא רגוע?

התשובה היא כן, בתנאי אחד. לברדור בוגר אכן נוטה להיות יציב וסבלני ליד ילדים, וזה לא מיתוס. אבל גור לברדור הוא גדול, מתלהב, נשכני ופיזית חזק, והוא לא מתכוון לפגוע באיש.

השלב המאתגר מתחיל בדרך כלל בגיל שישה עד עשרה חודשים, כשהגור החמוד הופך למתבגר של 20 עד 25 קילו עם אנרגיית גור מלאה. בשלב הזה אתם עלולים למצוא את עצמכם מול כלב שמושך ברצועה חזק מכדי להוציא אותו לבד, מפיל פעוט מרוב התלהבות, ומכרסם רהיטים.

טיול של 20 דקות כמעט אף פעם לא מספיק. גור לברדור צריך לפחות שעה של פעילות רצינית ביום, ולצידה גירוי מנטלי. זה גזע שגודל לעבוד ולהביא, וכשלא נותנים לו תעסוקה הוא מייצר אותה לעצמו. הפער הזה בין הדימוי למציאות הוא הסיבה המרכזית שלברדורים מגיעים בסוף למסירה, ולכן אנחנו מעדיפים לומר את זה מראש.

האם לברדור מתאים לדירה

לברדור יכול להסתדר יפה בדירה, וגודל הדירה הוא לא הפרמטר המרכזי. מה שקובע הוא היכולת שלכם לספק לו תנועה יומיומית, אילוף ונוכחות. חצר היא נוחות, לא פתרון, כי כלב שנשאר לבד בחצר עדיין לא מקבל את מה שהוא צריך.

בישראל צריך לקחת בחשבון גם את החום. ללברדור פרווה כפולה, והוא מתקשה במאמץ בשעות הצהריים בקיץ. הטיולים צריכים לעבור לשעות הבוקר המוקדמות ולערב בחודשים החמים.

זכר או נקבה, ומה ההבדל בין לברדור אנגלי לאמריקאי

ההבדל בין זכר לנקבה קטן ממה שרבים חושבים. זכרים בדרך כלל גדולים וכבדים יותר, ולעיתים מתבגרים לאט יותר מבחינה נפשית. נקבות לרוב קצת קטנות ומתמקדות מהר יותר. בשני המקרים, החינוך והסוציאליזציה משפיעים על האופי הרבה יותר מהמין.

הבדל שכן מהותי הוא בין קווי הגידול. לברדור מטיפוס אנגלי, שנקרא גם קו תצוגה, נוטה להיות חסון יותר, כבד יותר ורגוע יותר. לברדור מטיפוס אמריקאי, שנקרא גם קו עבודה או שדה, נוטה להיות רזה, אתלטי ובעל אנרגיה גבוהה בהרבה. אלה לא שני גזעים נפרדים, אבל אם אתם משפחה שמחפשת כלב ביתי ורגוע יחסית, זו שאלה ששווה לשאול את המגדל.

צבעי לברדור: מה נכון ומה שיווק

הצבע לא קובע את האופי. לברדור שחור לא מגיע עם אישיות שונה מזו של לברדור חום. אין שום קשר בין צבע הפרווה למזג, והאופי נקבע מקו הגידול, מהסוציאליזציה ומהחינוך.

בתקן הגזע מוכרים שלושה צבעים בלבד: שחור, צהוב וחום שוקולד. מה שרבים מכנים לברדור לבן הוא צהוב בהיר מאוד, ולא צבע נפרד. הצהוב עצמו נע מקרם בהיר ועד גוון אדמדם.

וכאן שתי מלכודות תמחור שחשוב להכיר. הראשונה היא לברדור סילבר, כלומר כסוף. הצבע הזה לא מוכר בתקן, הוא שנוי במחלוקת קשה בעולם הכלבנות, ויש הטוענים שהוא מעיד על הכלאה. בשוק הוא נמכר בפרמיה משמעותית. השנייה היא לברדור מיני, מונח שלא קיים. הלברדור הוא כלב גדול, נקודה.

השורה התחתונה: אם מוכר גובה תוספת מחיר על צבע או על תווית, אתם משלמים על שיווק. שלמו על בדיקות ההורים, לא על גוון.

  • פעילות של לפחות שעה ביום לגור צעיר, דרך טיולים, הבאת כדור ומשחקי אילוף
  • טיפוח קבוע של הפרווה הכפולה, עם נשירה מוגברת בתקופות מעבר בין העונות
  • נטייה להשמנה, ולכן חשוב לשלוט בכמויות המזון ובחטיפים
  • השגחה על מגע עם פעוטות בשנה הראשונה, כשהגודל וההתלהבות גדלים מהר מהשליטה בדחפים
  • ציוד ליום הראשון: מיטה, קערות, קולר ורצועה, צעצועי לעיסה, ואוכל שתואם את מה שהגור אכל אצל המגדל

בריאות הלברדור: למה בדיקות ההורים הן הבדיקה הכי חשובה שתעשו

בדיקת הבריאות של לברדור מתחילה מההורים, לא מפנקס החיסונים של הגור. המסמך החשוב ביותר שאפשר לבקש לפני רכישת לברדור הוא הוכחה כתובה ששני ההורים נבדקו לדיספלזיה של מפרק הירך ושל המרפק.

פנקס החיסונים הוא רק המינימום, והוא גם המסמך היחיד שכמעט כל מוכר יציג. הוא לא אומר כלום על הסיכון התורשתי הגדול ביותר בגזע הזה.

המסמך שרוב הקונים שוכחים לבקש

הטעות הנפוצה ביותר פשוטה: שואלים אם הגור חוסן, ועוצרים שם. בלברדור השאלה הזו צרה מדי. מוכר יכול להראות פנקס חיסונים מסודר לחלוטין ועדיין לא להחזיק שום תיעוד בריאותי של ההורים.

הלברדור נחשב גזע בריא יחסית, אבל דיספלזיה של הירך והמרפק היא מהבעיות התורשתיות השכיחות בו. זו בעיה אורתופדית שמשמעותה כאב, ניתוחים יקרים, וכלב שלא יוכל לרוץ בגיל שש. מגדל אחראי בודק את ההורים לפני ההזדווגות דווקא כדי להקטין את הסיכון הזה.

חשוב להיות מדויקים: בדיקות ההורים מקטינות סיכון, הן לא מבטיחות שהכלב יהיה בריא. אבל בלי הבדיקות האלה אתם קונים בעיוורון.

נקודה שכדאי לזכור: פנקס החיסונים שייך לגור, בדיקות הדיספלזיה שייכות להורים, ושני הדברים לא מחליפים זה את זה.

מה עוד לבדוק ומה לבקש לפני שמעבירים כסף

מעבר לדיספלזיה, הגזע נוטה גם לבעיות עיניים תורשתיות, לדלקות באוזניים בגלל האוזניים השמוטות, ולהשמנה. הניסוח הבטוח ביותר הוא ישיר: שאלו אם שני ההורים נבדקו לדיספלזיה של הירך והמרפק, ובקשו לראות את התוצאות. מגדל רציני לא ייעלב, הוא בדרך כלל יזכיר את הבדיקות בעצמו, כי הן מה שמצדיק את המחיר שלו.

  • תוצאות בדיקת דיספלזיה של מפרק הירך אצל שני ההורים
  • תוצאות בדיקת דיספלזיה של המרפקים אצל שני ההורים
  • פנקס חיסונים של הגור, כדרישת בסיס ולא כתמונה מלאה
  • רישום תילוע ופרטי שבב
  • סיכום בדיקה וטרינרית של הגור ושם המרפאה

גם במפגש עצמו יש מה לבדוק בעין. גור בריא יהיה עירני וסקרן, עם עיניים צלולות בלי הפרשות, אוזניים נקיות, פרווה חלקה, ומשקל תקין ביחס לאחיו בשגר. גור מכונס, רזה במיוחד או אדיש דורש בירור. שום סימן בודד לא מוכיח הכול, אבל צירוף של כמה סימנים מכוון לכיוון.

כמה עולה גור לברדור רטריבר

כמה עולה גור לברדור בישראל ומה המחיר אמור לכלול

גור לברדור גזעי ומתועד, עם בדיקות הורים לדיספלזיה, נע בישראל בדרך כלל בין 4,000 ל-8,000 ש"ח, ולעיתים מעבר לכך בקווי יבוא או עבודה. גור בלי תעודות ובלי תיעוד בדיקות של ההורים נמצא בטווח של 2,500 עד 4,500 ש"ח. מחיר מתחת ל-2,000 ש"ח בגזע הזה הוא נורת אזהרה.

כשמדובר בגורי לברדור למכירה, השאלה הנכונה היא לא רק כמה, אלא מה המחיר הזה כולל על הנייר.

מה המחיר אמור לכלול בפועל

מחיר הוגן צריך לשקף הרבה מעבר לגור עצמו. מהמודעות הרבות שאנחנו רואים, המסקנה חד משמעית: מחיר גבוה מוצדק רק כשהוא מגובה במסמכים. אם המוכר לא יכול להראות רשומות, המספר הוא קישוט.

  • תעודת יוחסין, כשמדובר בגור גזעי
  • תיעוד בדיקות הדיספלזיה של ההורים
  • פנקס חיסונים
  • שבב
  • תילוע
  • בדיקה וטרינרית ראשונית
  • הסכם מכירה כתוב
סוג הגור טווח מחיר בישראל מה המחיר אמור לכלול
גור גזעי מתועד 4,000 עד 8,000 ש"ח תעודת יוחסין, תיעוד דיספלזיה של ההורים, וטיפול וטרינרי מוקדם
גור מקו יבוא או עבודה מעל 8,000 ש"ח בחלק מהמקרים תיעוד נוסף ורשומות ייחוס ובריאות שמצדיקים את התוספת
גור לא מתועד 2,500 עד 4,500 ש"ח לכל הפחות רשומות בריאות עדכניות. לרוב חסרה הניירת החשובה באמת
גור במחיר נמוך במיוחד מתחת ל-2,000 ש"ח נורת אזהרה. בדקו אם דילגו על בדיקות ההורים

למה לברדור זול עשוי לעלות ביוקר אחר כך

גור לברדור זול במיוחד מסמן בדרך כלל קיצורי דרך בבדיקות בריאות. בדיקות דיספלזיה עולות כסף, וכשהמחיר נמוך בהרבה מהטווח המקובל, העלות החסרה מוסתרת ברקע של הכלב ולא בנדיבות של המוכר.

העלות ארוכת הטווח יכולה בקלות לעלות על החיסכון. טיפול אורתופדי בכלב גדול ופעיל שמפתח בעיית מפרקים רצינית הוא מהיקרים שיש. כדאי לתמחר את הכלב כמחויבות ארוכה ולא כעסקה מזדמנת.

כמה עולה להחזיק לברדור, מעבר למחיר הרכישה

לברדור הוא כלב גדול, וההוצאה השוטפת עליו גבוהה יותר מזו של כלבים קטנים. ההוצאה החודשית נעה בדרך כלל בין 400 ל-800 ש"ח, בעיקר בגלל כמויות המזון.

הפירוט המקורב הוא מזון איכותי בכ-250 עד 450 ש"ח, ביטוח או קופת חיות בכ-80 עד 200 ש"ח, ולצידם חיסונים תקופתיים, טיפולי מניעה וציוד. השנה הראשונה יקרה במיוחד, בגלל סדרת החיסונים, העיקור או הסירוס, והציוד ההתחלתי.

לברדור לאימוץ, למסירה, ומודעות יד 2

לא כל דרך להגיע ללברדור עוברת דרך מגדל. יש לברדורים בוגרים שמגיעים למסירה, לא פעם בדיוק בגלל אותו פער בין הדימוי לאנרגיה האמיתית של הגזע. חלקם כלבים מצוינים שפשוט הגיעו לבית הלא נכון.

לברדור בוגר הוא לעיתים בחירה חכמה יותר ממה שנדמה. הוא כבר עבר את שלב הגור הסוער, האופי שלו ידוע ולא הימור, ולרוב הוא כבר מחוסן ומעוקר. גם מודעות של לברדור למכירה יד 2 אינן מסוכנות אוטומטית.

מה שכן צריך לבדוק במקרים האלה: מה סיבת המסירה, מה מצב הבריאות והחיסונים, האם יש תיעוד, ואיך הכלב מתנהג בפועל. גם כאן, מפגש פיזי לפני כל התחייבות הוא תנאי.

איך לזהות מגדל לברדור אמין

איך לזהות מגדל אחראי ולרכוש גור לברדור בבטחה

מגדל לברדור אחראי מגדל מעט המלטות, מחזיק ניירת בריאות ברורה, מצלם את הגורים בבית רגיל, ויש לו מספיק סבלנות כדי לשאול אתכם שאלות בחזרה. הכלל הראשון לפני כל תשלום: אל תשלמו שקל, גם לא מקדמה, לפני שראיתם את הגור עם האם שלו בסביבה שבה הוא גדל.

סימני אזהרה שאפשר לזהות עוד לפני שמרימים טלפון

הרבה מהעבודה אפשר לעשות מול המודעה עצמה. הסימן הברור ביותר הוא מודעה שמציעה כמה גזעים מאותו מפרסם, או המלטה ענקית שזמינה מיד בכל צבע. מגדלים אחראיים לא מתנהלים כמו קטלוג. הם מגדלים מדי פעם, לא כמלאי מתגלגל.

סימן שני הוא מודעה שמדברת רק על יופי, נדירות ומחיר, ולא מזכירה אף מילה על ההורים, על הבדיקות או על תנאי הגידול. מי שהשקיע בבדיקות דיספלזיה מציין את זה, כי זה מה שמצדיק את המחיר שלו.

סימן שלישי הוא התמונות. גורים שמצולמים על רצפת כלוב, על מרצפות חשופות או בסביבה סטרילית, בלי האם ובלי סביבה ביתית, מצדיקים בדיקה נוספת. מגדל ביתי מצלם בבית.

ורביעי, שפה של דחיפות. "נשארו שניים אחרונים", "מחיר להיום בלבד", ובעיקר הצעה להיפגש בחניון או להביא את הגור עד אליכם. מסירה מחוץ למקום הגידול היא הדרך להסתיר את מה שאסור שתראו.

  • אורות ירוקים: התמקדות בגזע אחד, תיעוד בריאותי כתוב, תמונות מבית אמיתי, תקשורת רגועה, ושאלות עליכם ועל שגרת המשפחה
  • נורות אדומות: ריבוי גזעים, לחץ למכירה מהירה, פרמיה על צבע או על תווית, הצהרות בריאות מעורפלות, וסירוב להציג את סביבת הגידול

מה מגדל אחראי עושה אחרת

מגדל רציני מוכן להראות את האם, לדבר על השגרה, ולהסביר מה הגור רגיל לאכול ולעשות בכל יום. הוא גם ערוך לשאלות הקשות ולא מתחמק מהן.

והסימן החד ביותר: הוא שואל גם אתכם. מי גר בבית, יש ילדים, יש חצר, כמה שעות הכלב יישאר לבד. מגדל שלא שואל דבר על הבית שלכם מנסה לסגור מכירה, לא למקם כלב.

הגור צריך להיות בן שמונה שבועות לפחות במועד המסירה, ולקבל חיסון ראשון לפני שהוא עובר לבית חדש. מוכר שמציע גור צעיר יותר הוא דגל אדום, גם אם הכול סביבו נראה תקין.

סדר הפעולות המומלץ

  1. שיחה ראשונית: בררו על ההורים, על הבדיקות, ועל הרקע של השגר
  2. בקשו לראות את תוצאות בדיקות הדיספלזיה של שני ההורים
  3. ביקור: פגשו את הגור עם האם, בסביבת הגידול, וראו את שאר השגר
  4. ודאו שהמגדל שואל גם עליכם ועל הבית שלכם
  5. מסמכים והסכם כתוב, ורק בסוף תשלום

כשאתם עוברים על מודעות של כלב לברדור, התחילו מהראיות של המוכר ולא מהתמונה של הגור. זו בדיוק הסיבה שבנינו את פינדוג כפי שהיא: מבנה מידע מסודר שמאפשר להשוות מודעות באמת, לפי תיעוד ותנאים, ולא רק לפי מחיר ותמונה. אנחנו מאמינים ששקיפות עדיפה על הבטחות, ומחויבים לתמוך במגדלים הקטנים והביתיים.

עכשיו, כשאתם יודעים מה לבדוק, עלו לראש העמוד ועברו על מודעות הלברדור למכירה. תנו עדיפות רק למוכרים שמציגים בדיקות הורים, מסכימים לביקור עם האם, ולא דורשים מקדמה מראש.

מגזין פינדוג

מאמרים על לברדור

כל מה שצריך לדעת לפני שמביאים גור הביתה