כלבים היפואלרגניים
כל מי שמגדל חתול או כלב מכיר את הבעיה - פתאום מתחילות ההתעטשויות, הנזלת, המחנק בגרון, פריחה על העור והתנפחויות. מאוחר מדי אתם מגלים כי אתם, או בני משפחתכם, או מכריכם אלרגיים לבעל החיים האהוב. זה קורה בעיקר אצל כלבים שהשיער שלהם ממלא את כל הבית, ואז תמצאו עצמכם לא רק מתעטשים או מתגרדים אלא גם שואבים את השיער מהשטיחים, מהספות, מהבגדים, מכל פינה בחדר, וגם ממקומות שלא חשבתם שהשיער יכול להגיע אליהם.
בקיצור - אתם מתים על בעל החיים שלכם, וכך גם משפחתכם, אבל איכות החיים של כולכם נפגמת בגלל האלרגיה המטרידה הזו. אבל אל דאגה - אתם לא חייבים לוותר על חיית המחמד שלכם רק בגלל שאתם סובלים מאלרגיה אליה. יש פטנט: אפשר לבחור בגזע שמוגדר כהיפואלרגני (היפו = פחות), זאת אומרת, כזה שמעורר פחות תגובות אלרגיות או שלא מעורר אותן כלל.
מהי אלרגיה לכלבים ומדוע היא נגרמת?
אנחנו מכירים אלרגנים (גורמי אלרגיה) כמו אבקות פרחים או עצים (אורן, זית), מזון (אגוזים ופירות ים, פול, ועוד), תרופות, וכמובן עקיצות דבורים. אלרגנים אלה מעוררים את מערכת החיסון של הגוף אצל מי שרגיש להם באופן שתפעל באופן מוגזם, והגוף מגיב בדרכים שונות כמו גירוד עור, התעטשויות, פריחה, דלקת עיניים, וגם בדרכים חמורות מאוד - עד כדי סכנת מוות במקרה של רגישות גבוהה מאוד לאלרגן מסוים.
הכלבים (כמו החתולים) משחררים גם הם חומרים שיכולים לגרום לתגובה אלרגית אצל בני האדם. מדובר בחלבון מסוים שנמצא ברוק ובשתן שלהם. ההשתנה של הכלב והליקוק שלו את עצמו גורמים להדבקת החלבון על הפרווה, ועל קשקשי העור. כשהפרווה נושרת - הקשקשים מתפזרים בבית וכך גורמים ל-אלרגיה לכלבים (מכאן הטעות הנפוצה שהפרווה עצמה היא הגורם האלרגני). בשנים האחרונות יש עליה גדולה בקרב הישראלים בחיפוש אחר כלב קטן שלא גדל ולא משיר שיער.
איך יודעים שאנחנו אלרגיים לכלב?
אם בכל מפגש עם כלב אתם מתחילים להתעטש או להתגרד כעבור מספר דקות - סיכוי סביר שאתם אלרגיים אליו. קל לברר זאת באמצעות בדיקה של אלרגולוג (רופא מומחה לאלרגיה). הבדיקה מבוצעת על ידי שריטה קלה על עור האמה, ולאחר מכן טפטוף חומרים מכילי אלרגן על השריטה. אם אתם סובלים מ-אלרגיה לכלבים (או לכל דבר אחר) - האזור הנבדק יתנפח ויאדים.
אז מה הם כלבים היפואלרגניים
כלב היפואלרגני הוא כזה שמעורר פחות תגובות אלרגיות, או שלא מעורר תגובות כאלה כלל - אם זה משום שכמות הקשקשים שהוא מייצר היא קטנה מאוד, אם משום שהפרווה שלו לא נשירה, או שהוא משיר מעט מאוד שיער. היות שכלבים אלה משירים פחות שיער - הם גם מדיפים פחות ריח כלבי. כל מי שהתנסה בחייו בגידול כמה סוגי כלבים יודע כי כלבים שונים משירים את הפרווה בכמויות שונות. לכן מומלץ להיוועץ בווטרינר שיוכל לסייע לכם בהתמודדות עם הבעיה ובהמלצה על גזעים היפואלרגניים.
בינתיים הכנו עבורכם רשימה של גזעי כלבים היפואלרגניים מכל הסוגים והגדלים.
האם אנחנו יכולים לסייע לצמצום החשיפה למקור האלרגיה?
כן. הקפדה על שאיבת השטיחים והספות, רחיצת הכלב (לא יותר מדי, כי רחצה מוגזמת עלולה לפגוע בחומציות העור), תספורת תקופתית והברשת הכלב מחוץ לבית יעזרו להפחית את רמת האלרגן.
גזעי כלבים היפואלרגניים נפוצים בישראל
אפגני: למרות שפרוותו עבה וארוכה, הוא לא משיר שיער. בעל מראה מלכותי, שדורש תחזוקה ותספורת קבועה כדי להיראות במיטבו.
טרייר: משפחה הכוללת סוגים רבים. נתחיל בגדול שבבני המשפחה - הטרייר הרוסי השחור הענק הוא כלב נאמן מאוד. הטרייר האמריקני הוא כלב בגודל בינוני חסר שיער (קירח). הפוקס-טרייר פופולרי מאוד, עם פרווה רכה ונעימה. הטרייר הטיבטי הוא בינוני בגודל ואינו משיר שיער. גם האירדייל טרייר הוא בעל גודל בינוני ואינו משיר שיער, הוא חכם מאוד ומצוין ככלב שמירה. הבדלינגטון טרייר דמוי הטלה הוא כלב אנרגטי במיוחד. היורקשייר טרייר הקטן והחמוד הוא אמנם בעל פרווה מרשימה, אך אינו אלרגני. הוולש טרייר החכם והחייכן הוא כלב עבודה מצוין. הבורדר טרייר הקטן והמצחיק אידיאלי לילדים. הטריירים הם גזע אינטליגנטי, והשעירים שבהם דורשים הברשה קבועה.
מלטז: עוד כלב קטנטן, שפרוותו הלבנה והרכה היא היפואלרגנית, למרות שהיא דורשת סירוק מדי יום.
ספניאל: או אייריש ספניאל, הוא כלב עם פרווה מתולתלת אך לא נשירה, חזק ושובב.
פודל: הפודל מגיע בגדלים שונים - מפודל טוי וננסי ועד לפודל גדול, ולכן מתאים לכל העדפה. הוא ידידותי, חכם, קל לאילוף, ומומלץ על ידי וטרינרים ככלב היפואלרגני, למרות פרוותו המסולסלת-צמרירית.
שיצו: לשוחרי הכלבים הקטנים. למרות שהשיער שלהם ארוך הם משירים מעט מאוד פרווה. כלב שובב ומשעשע בשלל צבעים.
שנאוצר: כלב שמירה ידידותי ושובב שמשיר מעט מאוד פרווה. נוח לאילוף. מגיע גם בגודל ננסי וגם בגודל גדול.
מינים היפואלרגניים נוספים: פרואני חסר שיער, בישון פריזה, בסנג'י, בולונז, סיני מצויץ, הוואנז, לאסה אפסו, כלב מים פורטוגזי, קוטון דה טולייר, גריפון בריסלי, מלטיפו, אפנפינצ'ר, מקסיקני, וויפט.
מינים מעורבים: לא חייבים לאמץ או לקנות כלב גזעי היפואלרגני. יש הרבה מאוד כלבי תערובת שהם שילוב של מינים היפואלרגניים (למשל שיצו ופודל), ולכן התכונות ההיפואלרגניות מוטמעות בהם.
בכל מקרה - אם ברצונכם להכניס הביתה כלב היפואלרגני, כדאי להיוועץ בווטרינר, וכמובן לערוך סקר שוק ברשת כדי להשוות בין הסוגים השונים ולהתייעץ עם מי שכבר אימץ אחד כזה. היות שרבים מהכלבים ההיפואלרגניים הם קטנים ובעלי פרצוף חמוד במיוחד - הקטנים שלכם ודאי יתאהבו בהם. רבים מהם נאמנים מאוד למשפחה - וכך יצאתם מורווחים מכל הצדדים.