כלב פריה או כנעני עמותות?

מבוא

כשאנשים בוחרים לצרף לעצמם חבר לחיים, רבים מהם מחליטים לאמץ כלב מכלבייה, עמותה או הסגר. המטרה במקרים כאלה היא לצרף כלב הביתה, ועל הדרך לעשות מעשה טוב ולתת בית לכלב שיש לו פחות סיכוי מכלב גזעי מבית גידול מסודר.

אבל ההיצע הוא גדול מאוד, ובאופן טבעי המאמץ ינסה לבחור מתוך ההמון את הכלב שמתאים לו, על פי הנתונים שיש ברשותו. למשל: גיל הכלב, גודל הכלב, מין, וכמובן - גזע. למה הגזע חשוב? כי הוא יכול ללמד אותנו על האופי והיצרים של הכלב, ולתת לבעלים תחושת ביטחון מסויימת, ואף תחושת שייכות - הכלב שלי שייך לגזע X.

כיוון שהכלבים בעמותות ובכלביות הם ברובם המוחלט כלבים שאינם גזעיים, ואף הוריהם וסביהם אינם גזעיים, רבים יקבלו את התואר: כנעני, כנעני מעורב, כנעני עמותות, וכד'.

אך האמת היא, שלא מדובר בכנעני כלל וכלל. כנעני הוא גזע מוכר בהתאחדות לכלבנות, יש לו רישום מתועד ותקן גזע, בדיוק כמו כל כלב גזעי אחר. יש לו סל תכונות ויצרים איתם הוא מגיע, כמו גם גודל ומבנה גוף ספציפי. אז מאיפה הגיע השיוך הזה? ולמה חשוב להבדיל את הכלבים האלה מהכלב הכנעני?

מהו בעצם גזע כלבים?

ננסה לעשות סדר. ולשם כך נצטרך ללכת אחורה בזמן ולהבין מהו "גזע". כאשר בויית הכלב מהזאב, בשלביו הראשונים היה מדובר בכלב קצת "זאבי". כלומר, יותר עצמאי, חשדן וטריטוריאלי, לא כזה שירצה לרוץ אחרי כדור ולהתכרבל איתנו במיטה.

עם השנים, ובהרבעה מבוקרת ומאוד-מאוד סלקטיבית, האדם ברר ובודד באמצעות ברירה מלאכותית תכונות מסויימות שהיו רצויות לו כדי ליצור גזע מסויים, כך למשל, הרביע האדם כלבים שאינם טריטוריאלים או חשדנים, ובעלי יצר הבאה חזק, כדי ליצור את גזע הלברדור. או הרביע גזעים נמוכים וארוכים במיוחד כדי ליצור את גזע התחש, שיוכל לצוד בתוך מחילות צרות. כלבים אלה היו חייבים להיות במראה מסויים ומתאים, אך גם עם אופי מסויים- יצר הצייד חייב היה להישמר. עדי כדי כך הצליח האדם לברור תכונות מסויימות בכלבים, שיצרנו גזעים שהיצר הכי "טבעי" של הזאב- יצר הציד- בכלל לא קיים בהם! במקום זאת השארנו תכונות של ציד מדומה (רדיפה אחרי צעצוע) או את היצר לכתר מבלי ממש לתפוס. כך נולדו כל גזעי כלבי הרעייה.

כל התכונות הפיזיות וההתנהגותיות המאוד ספציפיות האלה התאפשרו בזכות הרבעה מוקפדת וסלקטיבית, במידה רבה נגד הטבע המקורי של האב הקדמון שלהם.

בהתאמה, כאשר כלב מגזע מסויים הזדווג עם כלב מגזע אחר, נולדים כלבים מעורבים. כלבים אלה אינם מגזע X או Y. למשל, אם כלב לברדור הזדווג עם כלבת בורדר קולי, הגורים שלהם לא יהיו מגזע לברדור או מגזע בורדר קולי. הם בהחלט ירשו תכונות מסויימות של גזעים אלה, כל גור במינון אחר, ולא ירשו תכונות אחרות של גזעים אלה. ומה יקרה כאשר אותם גורים יגדול ויזדווגו עם כלב מעורב אחר? שוב יתערבבו וישתנו התכונות, וכאן חשוב להבין דבר חשוב. הגורים שנולדים, ככל שהכלבים נהיים פחות גזעיים ויותר מעורבים, לא רק יקבלו אחוזים כאלה ואחרים של סך הגזעים מהם הם מורכבים. אלא, הם יתחילו לקבל חזרה את התכונות המקוריות של הכלב, תכונות יותר "טבעיות". ברגע שהברירה היא טבעית ולא סלקטיבית, העיקרון הדארוויניסטי פועל בדיוק כמו בכל חיה אחרת, והכלבים מקבלים באופן גנטי וטבעי תכונות שאנחנו בני האדם בררנו ובודדנו.

וכך מתקבלים כלבים חדשים, "מעורבבים היטב", כאלה שהורי-הורי-הוריהם כבר לא היו גזעיים, ואולי אף לא חיו במחיצת בני האדם כבר מספר דורות. בכלבים אלה מוטמעת כבר גנטיקה חדשה, שהיא לא של גזע X או Y, והם אינם קרובי משפחה כלל, אך יחד עם זאת יש להם תכונות משותפות, טבעיות יותר.

כלבי אלה נקראים "כלבי פריה" או "כלבי פאריה".

זני כלבים מומלצים:

שי טסו / שיצו

פומרניאן

מלטז

מלטיפו

פומסקי

לברדודל

גולדן דודל

בישון פריזה

בולדוג צרפתי

וולש קורגי

קבליר קינג צ'ארלס ספנייל

יורקשייר

מיהם כלבי פאריה?

המונח כלב פאריה מגיע כנראה מהודית, והוא מונח המתאר את מי שחי בשולי החברה, יחד איתה אבל לא שותף מרכזי ואינטגרלי שלה. יש הטוענים גם שהמונח מגיע מהמילה "פרא". הם נקראים "כלב פאריה" כיוון שבניגוד לכלבים הגזעיים, רבים מהם נולדו וגדלו בשולי החברה, בשולי העיר או בשטחים הצמודים ליישובים, ולא בתוך הבתים כמו הרבה מכלבי הבית המוכרים. לרוב כלבים אלה מסתובבים בלהקה משלהם, ניזונים משאריות האוכל שלנו ממש כמו הכלבים של פעם. הם לא ינועו ויצודו במרחב כמו כלבים בר או זאב, אבל בהחלט ישאו מראה והתנהגויות מסויימות של כלבי בר, וכאשר הם חיים בצמוד לשטחים חקלאיים, הם עלולים לצוד את חיות המשק. בעיר, הם לעיתים מאיימים על כלבי הבית או על ילדים, אך לרוב יעדיפו לחיות במרחק ביטחון מבני האדם, ולאיים רק כשניכנס אנחנו לטריטוריה שלהם.  

רבים מאיתנו שגרים ליד שטחים פתוחים, במיוחד בדרום הארץ ובצפונה, מכירים ונתקלים בכלבים מסוג "כלב פאריה".

מהם המאפיינים המשותפים של כלב פאריה?

מבחינה פיזית

מדובר בכלבים שהנראות שלהם מתאימה למרחב בו הם חיים. גודלם יהיה בינוני-גדול, כיוון שכלב קטן לא ישרוד בתנאים כאלה, וכלב גדול מדי יתקשה להתמודד עם האקלים והתנועה הנדרשת מכלב כזה. האזניים שלהם יהיו פרופורציונליות לגוף וזקופות יחסית, לא שמוטות וארוכות כמו למשל של כלב קינג-צ'ארלס קבליר. גם הזנב יהיה מותאם ולגודל הגוף ולעתים קרובות מסולסל כלפי מעלה. מבנה הגוף אתלטי, הפרווה קצרה יחסית אך כפולה, והצבע אחיד יחסית ובגווני אדמה: חול, קרם, חום, או לחילופין שחור-לבן.

מבחינה התנהגותית:

כאמור, מדובר בכלבים שמורגלים לחיות בשולי החברה. לכן, יחסם לאדם יהיה מרוחק, זהיר, חששן או חשדן. כלבים אלה לא יגשו לברך לשלום אדם זר, במרחב, ודאי שלא יבקשו מייד להתלטף. ההתנהגות שלהם תהיה טריטוריאלית- אם ייכנס אדם זר לטריטוריה שלהם, בתוך בית או מחוץ לו, הם יגיבו בהתראה ובאיום. לעיתים קרובות הם יהיו רכושניים, כלומר יגוננו על משאבים כגון מזון ומים, ובדרך כלל יעדיפו הליכה ארוכה ממושכת על פני משחק בצעצוע או עם כלבים אחרים שאינם מכירים היטב. חלק מהכלבים האלה יהיו באופן טבעי בעלי יצר ציד מפותח יותר, ירצו לרדוף, לתפוס ולהרוג חיות מסויימות, ובמקרים מסויימים אף לאכול אותן.

ולמה קוראים להם "כנעני"?

כלבים אלה מכונים בישראל בטעות כנעני, ולעיתים רועה כנעני, זאת על אף שאינם כנענים, ובכלל, הגזע הכנעני אינו רועה. הכינוי הזה הוא שגיאה נפוצה, שמגיעה מדמיון מסויים בין המראה וההתנהגות של הכלב הכנעני לכלבי הפאריה. ההצמדה של הכינוי כנעני לכלבים אלה עושה לנו בני האדם סדר מסויים, ומסדרת את הדברים בתבנית שנוחה לנו. הטעות הזו נהייתה פופולרית מאוד והיום היא שגורה אצל אנשים רבים בארץ, והמושג כנעני עמותות מוכר יותר מהמושג הנכון - כלב פאריה.

אגב, כלבי פאריה קיימים בכל העולם, בכל המדינות(במדינות מערביות פחות, אך עדיין קיימים), ולכולם אותם מאפיינים דומים, אבל רק בישראל קוראים להם כנענים.

מה חשוב לדעת על כלבי הפאריה בתור מגדלי כלבים?

דגשים חשובים באימוץ כלבי הפאריה

הסיבה המרכזית שחשוב להכיר את כלבי הפאריה היא המציאות שבה אנחנו חיים. במילים אחרות, לעשות תיאום ציפיות ברור כמגדלי כלבים.
הדבר הכי חשוב באימוץ כלב הוא לדעת מה אתם לוקחים אליכם הביתה ל-15 השנים הקרובות. היכרות עם המושג "כלבי פאריה" יכול למנוע הרבה עוגמת נפש שאני פוגשת יום-יום כמאלפת כלבים.

אנשים רבים שאינם מכירים או מבינים שהכלבים האלה מביאים איתם אופי מסויים שהוא גנטי ואינו ניתן לשינוי, מוצאים עצמם מתוסכלים וכועסים על הכלב ועל עצמם, מעצם העובדה שהכלב אינו מתנהג כמו הדימוי של כלב הבית עליו גדלנו. גם כלבים רבים מוצאים עצמם מתוסכלים, ישנם כלבים שגדלו מגורות עם להקה בשטח פתוח, והסתגלו היטב לחיים אלה, וביום אחד נלקחים לכלוב ומשם לבית דירות קטן בעיר, שם אין להם היכן לשוטט חופשיים וישנם רעשים והפרעות רבות שהם אינם רגילים אליהם. התנועה הערה, הרעש והצפיפות העירונית הם ההפך המוחלט ממה ששהגנטיקה שלהם מוכוונת אליו. הצרכים של כלבים כאלה במקרים רבים אינם מסופקים, ויוצרים בעיות התנהגות כאלה ואחרות שלנו בני האדם קשה מאוד להתמודד איתם.

חשוב להבין: הכלבים האלה הם כלבים לכל דבר, הם בהחלט ברי אילוף, הם חיית להקה ככל כלב, והם יכולים להתרגל לבני אדם מסויימים בתנאים מסויימים. כמו כן, בדומה לכל גזע אחר, לא אצל כל כלבי הפאריה נראה את כל התכונות האלה בעצימות גבוהה, במיוחד לא אצל גורים. תכונות רבות יופיעו רק בבגרות של הכלב. אך היצרים והתכונות האלה הם מולדים, בדיוק כפי שאצל גזעים אחרים יש נטיות מולדות שאינן ניתנות לשינוי, רק לוויסות, ניתוב ועיצוב במידות משתנות.

מטרת מאמר זה איננה להוקיע כלבים אלה, אלא לעודד גידול אחראי של כלבים, על ידי התאמה של כלב לבית אליו הוא מגיע. לצערי, אין היום מספיק פתרונות הולמים לכלבי הפאריה ההולכים ומתרבים. חלקם מאיימים על גידולים חקלאיים, חלקם אף טורפים חיות בר ובכך מערערים ומסכנים את המאזן האקולוגי, ובמקרי קיצון אף תועדו מתקפות של כלב פאריה על בני אדם.

מצד שני, רבים מהם אינם מוצאים את עצמם בבתים עירוניים קטנים ששונים לחלוטין מהמרחבים הפתוחים בהם הם והוריהם גדלו.

הפיתרון ארוך הטווח יהיה להקפיד ולחנך לעיקור וסירוס, ולהכיר לציבור את הכלבים האלה כדי למצוא להם בתים מתאימים ולגדלם באופן שהולם את צרכיהם. אחרת מעגל התסכול רק יגדול, כלבים רבים ימשיכו להינטש, ואנשים לא ירצו לגדל שוב כלבים.